מדע וטכנולוגיה ביהדות

בארות מים ובורות מים מהווים את אחד המוטיבים בסיפורי המקרא. הם מבטאים את המאבק של אבותינו להשגת מים ואת הפתרונות החברתיים והטכנולוגיים שהם פיתחו להשגתם לתועלת האדם. השגת המים נעשתה בתקופת המקרא על ידי שאיבה של מי תהום שנקוו בבארות מים ועל ידי איסוף מי נגר עילי במתקני אגירה, כגון בורות מים.

יחידה זו מתמקדת בבעיות שעמדו בפני אבותינו להשגת מים ובשני פתרונות טכנולוגיים שהם פיתחו – הבאר (פתרון טכנולוגי קדום יותר מהבור) ובור המים (פתרון טכנולוגי מאוחר יותר).

ניתן לשלב את הפעילויות בנושאי הלימוד שעוסקים בנושא מערכות כדור הארץ:

בכיתה ד' – בהידרוספרה ובכיתה ה'- בגאוספרה.

היחידה כוללת מגוון פעילויות לבחירה על פי שיקול דעתם של המורים.

הפעילויות המובאות ביחידה זו עוסקות בתפקוד מכלול החושים בקיום מצוות הבדלה. הבדלה היא מצווה אותה מקיימים במוצאי שבתות וימים טובים ומטרתה להבדיל בין קודש לחול. בהבדלה מברכים מספר ברכות, ברכה  יין (או מיץ ענבים), ברכה על הבשמים, ברכה על מאורי האש וברכה על יציאה מקודש לחול. ארבע הברכות "ברכת בורא פרי הגפן", "ברכת בורא מיני בשמים", "ברכת בורא מאורי האש" ו"ברכת ההבדלה" פונות אל החושים. כל ברכה מתייחסת לחוש אחר: בברכת היין אל חוש הטעם, בברכת הבשמים אל חוש הריח, בברכת מאורי האש אל חוש הראיה ובברכת ההבדלה אל חוש השמיעה. ארבע הברכות הן אקרוסטיכון של המילה "י ב נ ה": יין, בשמים, נרות, הבדלה.

הפעילויות ביחידה מזמנות הפעלה של תצפית חושית המזמנת הבניית ידע של התלמידים על אודות מושאי הברכה: על מאפייני צמח יין הגפן ועל תכונות התירוש, על מאפייני צמחי ריח עשבוניים, שיחים ועצים ועל הנר ובערתו.

מומלץ לשלב את יחידת הלימוד בתכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לתלמידי כיתה ג בהיקף של 6-4 שעות.

חמשת מיני דגן ביהדות הם חמישה סוגים של צמחים ממשפחת הדגניים: חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון. חכמינו תקנו ברכות והלכות מיוחדות הקשורות בחמשת מיני דגן: מצוות הפרשת חלה כשמכינים בצק בכמות מסוימת, ברכת המוציא לפני אכילת לחם וברכת המזון לאחריה, ברכת מזונות לפני אכילת מיני מאפה וברכת על המחייה לאחריה, מצוות אכילת מצות בליל הסדר מחמישה מיני דגן ואיסור אכילת חמץ בחג הפסח מקמח שנעשה מחמשת מיני דגן.

הפעילויות המובאות ביחידה זו עוסקות במאפיינים של צמחים ממשפחת הדגניים בכלל ובחמשת מיני דגן בפרט, בתרומה לגוף של רכיבים תזונתיים במוצרים שמקורם בצמחי דגן, תוך יצירת הקשרים להלכות הקשורות בחמשת מיני דגן.   

הפעילויות נמצאות בהלימה עם תכנית הלימודים בדינים בה על התלמידים ללמוד בכיתה ג על ברכות הנהנין, וחמץ ועם תכנית הלימודים בכיתה ה בה על התלמידים ללמוד על הפרשת חלה.

מומלץ לשלב את יחידת הלימוד בתכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לתלמידי כיתה ג' וכיתה ה' בהיקף של 6-4 שעות.

הפעילויות עוסקות באיסור שַׁעַטְנֵז ביהדות הקובע כי אסור ללבוש בגד שבו ארוגים צמר ופשתן ביחד לאריג אחד. השעטנז אסור מן התורה והוא נכלל באיסור כללי יותר של כלאיים.

הפעילויות עוסקות בהיכרות עם סוגי בדים, במבנה של סוגי הבדים, ובמקורות של בדים שונים – מקורות מן החי (צמר ומשי) ובמקורות מן הצומח (כותנה ופשתן). בעקבות היכרות עם הכלל הקובע מהו שעטנז, התלמידים נדרשים להסיק מסקנות בדרך של דדוקציה: אילו בדים הם שעטנז? ולהציע הרכבי בדים שאינם שעטנז. בנוסף, התלמידים מתנסים במיומנויות מעשיות של הכנת חוטי כותנה, בדיקת החוזק שלהם במצבים שונים (שזורים ואינם שזורים), אריגת מפית מצמר והכנת חולצת כותנה מודפסת.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתה ב' בנושא המרכזי "חומרים", בציוני הדרך "חומרים שמקורם ביצורים חיים" או בנושא המרכזי "עולם מעשה ידי אדם", בציוני הדרך "מקור החומרים שמהם עשויים מוצרים".

מספר שעות מומלץ: 6-4 שעות

סדרת הפעילויות עוסקת במצוות ציצית ביהדות הקובעת כי חייבים לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

הפעילויות מזמנות הפעלה של מיומנויות חשיבה בהקשרים מדעיים וטכנולוגיים ועוסקות בפרטי המצווה, בהשוואה בין ציציות ובין טלית לציצית, בהכרות עם חומרים מהם עשויה הציצית ובחקירת סוגי הבדים ותכונותיהם, הגדילים שבציצית וחוט  התכלת שבציצית.  בנוסף, התלמידים מתנסים במיומנויות עשייה ומכינים חוטי כותנה וציצית.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתות ד – ה:

בכיתה ד, בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם, בציון הדרך "בניית מוצרים כפתרון טכנולוגי";

בכיתה ה, בנושא המרכזי  חומרים, בציון הדרך "שימוש בחומרים", או בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם, בציון הדרך "תכנון ובניית מוצר".

פעילות זו נמצאת בהלימה עם תכנית הלימודים בדינים בכיתות ד-ה בהן התלמידים לומדים הלכות ציצית.

מספר שעות מומלץ: 6-4 שעות

סדרת הפעילויות עוסקת באיסור בישול בשבת ובפתרון הטכנולוגי ההלכתי שנמצא לצורך שמירה על טמפרטורת המאכלים בשבת – פלטה של שבת. הפעילויות מזמנות הפעלה של מיומנויות חשיבה בהקשרים טכנולוגיים ועוסקות בקושי לשמור על טמפרטורת המאכלים והפתרונות השונים שנהגו במהלך השנים כדי להתגבר על קושי זה,  בחקירת הרכיבים של פלטה של שבת ותפקידיהם, באפיון פלטה של שבת כמערכת טכנולוגית, ובהכרת פיתוחים חדשניים נוספים לחימום בטוח ונוח של מאכלי שבת.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתות ג-ה: בכיתה ג בנושא המרכזי אנרגיה בציוני דרך העוסקים בשימוש באנרגיה חשמלית או בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם בציוני הדרך העוסקים במהות הטכנולוגיה. בכיתה ד בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם בציוני דרך העוסקים במהות הטכנולוגיה, בפתרון הטכנולוגי במערכת טכנולוגית ובהשפעת הטכנולוגיה על החברה והסביבה. בכיתה ה בנושא המרכזי חומרים בציון הדרך העוסק בתכונות מתכות ובשימושים שלהן או בנושא המרכזי עולם מעה ידי אדם בציון דרך העוסק במהות הטכנולוגיה ובתכנון ובנייה של מוצר.

פעילות זו נמצאת בהלימה עם תכנית הלימודים בדינים בכיתות ד-ה בה התלמידים לומדים על היבטים שונים הנוגעים להלכות שבת כמו כבוד שבת, עונג שבת ול"ט אבות מלאכה.

מומלץ לשלב את יחידת הלימוד בתכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה לתלמידי כיתה  ג או ד או ה בהיקף של 6-4 שעות.

הפעילויות המוצגות ביחידה זו עוסקות במצוות שמיטת קרקעות ובהשפעתה החיובית של "שמיטת הקרקע" על החקלאים, על החברה ועל הסביבה. שמיטת הקרקע למשך שנה, אחת לשבע שנים, משפרת את איכותה של הקרקע ומזמנת קיום מצוות האכלת העניים ו"חיית השדה". קיום מצוות השמיטה מעוררת אתגר הלכתי וטכנולוגי: החובה לקיים את מצוות שמיטת הקרקע אל מול הצורך לשמור על פרנסת החקלאים וצרכי האוכלוסייה (אספקת מזון). הפתרונות המובאים לטיפול בסוגיה הם פתרונות הלכתיים וטכנולוגיים המבוססים על ידע סביבתי, מדעי וטכנולוגי.

מומלץ לשלב את יחידת הלימוד בתכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של תלמידי כיתות ה-ו בהיקף של 4-6 שעות.

מושגים מדעיים טכנולוגיים: אובדן מזון, קומפוסט, מצע מנותק, הידרופוניקה

מושגים הלכתיים: בל תשחית, שמיטה, קדושת שביעית, איסור ספיחין, יבול נוכרי, אוצר בית דין, איסום שישית

סדרת הפעילויות עוסקת בהמצאת המעלית ובפתרון הטכנולוגי ההלכתי שנמצא לצורך בשימוש במעלית בשבת. הפעילויות עוסקות בקשיים של בני האדם לפני המצאת המעלית ובפתרונות הטכנולוגיים השונים המיושמים במעלית בשבת. הפעילויות מזמנות פיתוח והפעלה של מיומנויות חשיבה בהקשרים טכנולוגיים כגון ניסוח בעיה טכנולוגית והגדרת המטרה של פתרון טכנולוגי.

פעילות זו נמצאת בהלימה עם תכנית הלימודים בדינים בכיתות ד, ו בה התלמידים לומדים על היבטים שונים הנוגעים להלכות שבת כמו זכירת שבת, כבוד שבת ול"ט אבות מלאכה.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתות ד, ו בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם, בציוני דרך העוסקים במהות הטכנולוגיה, בפתרון הטכנולוגי ובמערכות טכנולוגיות.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתה ג בנושא המרכזי אנרגיה, בציוני דרך העוסקים בשימוש באנרגיה חשמלית, בנושא המרכזי חומרים, בציוני דרך העוסקים בבעירה ובחומרי דלק או בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם, בציוני הדרך העוסקים במהות הטכנולוגיה והפתרון הטכנולוגי. בכיתה ו בנושא המרכזי אנרגיה, בציוני הדרך העוסקים בשימוש באנרגיה חשמלית. 

היקף השעות הנדרש הוא 6-4 שעות.

סדרת הפעילויות "קידוש החודש" עוסקת במצוות קידוש החודש לפיה קבעה בעבר הסנהדרין את ראש החודש, על פי עדות של ראיית מולד הירח. הנושא מזמן התייחסות למופעי הירח והקשר שלהם לתאריכים בחודש העברי, נושאים הנלמדים במסגרת תוכנית הלימודים מדע וטכנולוגיה לבית הספר היסודי. מומלץ לשלב את הפעילויות בהוראת תוכנית הלימודים מדע וטכנולוגיה של תלמידי כיתות ג ו-ה, בתחום התוכן: מדעי כדור הארץ והיקום, בנושא מרכזי: אסטרונומיה, בציוני הדרך העוסקים במחזוריות, בהיקף של 4- 6 שעות.

סדרת הפעילויות הנרות הללו שאנו מדליקין – נרות חנוכה עוסקת בהדלקת נרות בחנוכייה במהלך חג החנוכה בהיבטים המדעיים –טכנולוגיים ובהיבטים התרבותיים וההלכתיים.הפעילויות מזמנות הפעלה של מיומנויות חשיבה בהקשרים טכנולוגיים שונים כמו השוואה בין סוגי נרות (פרפין ושמן) באמצעות תצפית, חקירת תפקיד הפתיל בנר, הפקת מידע מטקסטים קצרים לצורך השוואת התפתחות הנרות לאורך ההיסטוריה, ועם הנורה החשמלית, ויצירה של נרות פרפין. מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתה ג בנושא המרכזי חומרים, בציוני דרך העוסקים בבעירה ובחומרי דלק או בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם, בציוני הדרך העוסקים במהות הטכנולוגיה והפתרון הטכנולוגי. היקף השעות הנדרש הוא 6-4 שעות.

הפעילויות עוסקות במאפיינים מורפולוגיים ופיסיולוגיים של יונקים שעל פי הם קובעים אילו יונקים כשרים לאכילה על פי ההלכה היהודית: פרסה שסועה והעלאת גֵּרָה.

הכרת סימני הכשרות נעשית באמצעות שתי מיומנויות חשיבה מרכזיות: אינדוקציה ודדוקציה.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתה ד בנושא הלימודי "המגוון בטבע – מאפיינים של יונקים" ובכיתה ה בנושא הלימודי "הזנה – מערכת העיכול".

מספר שעות מומלץ: 3-2 שעות

הפעילויות עוסקות במאפיינים של עופות שעל פי הם קובעים אילו עופות כשרים לאכילה ואילו עופות אסורים לאכילה על פי ההלכה היהודית: עופות דורסים ועופות שעל פי המסורת לא נאכלו במשך דורות רבים  – אסורים באכילה. הכרת סימני הכשרות נעשית באמצעות שתי מיומנויות חשיבה מרכזיות: אינדוקציה ודדוקציה.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתה ד בנושא הלימודי "המגוון בטבע – מאפיינים של עופות".

מספר שעות מומלץ: 3-2 שעות

הפעילויות עוסקות במאפיינים מורפולוגיים של דגים שעל פיהם קובעים אילו דגים כשרים לאכילה על פי ההלכה היהודית: בעלי סנפירים וקשקשים. הכרת סימני הכשרות נעשית באמצעות שתי מיומנויות חשיבה מרכזיות: אינדוקציה ודדוקציה.

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתה ד בנושא הלימודי המגוון בטבע- מאפיינים של דגים.  

מספר שעות מומלץ: 3-2 שעות

"שרצים" הוא כינוי כללי (לא מדעי) לבעלי חיים קטנים והם כוללים בעלי חוליות (כגון: זוחלים ודו-חיים) וחסרי חוליות (כגון: רכיכות – שבלולים וצדפות, חרקים, תולעים, מרבה רגליים, עכבישים ועוד. המקור של הביטוי הוא בתורה  – שם מוזכרים שלושה סוגים של שרצים שאסורים לאכילה: שֶרֶץ הארץ, שֶרֶץ העוף ושֶרֶץ המים. הפעילויות עוסקות במיון המדעי-טקסונומי של בעלי החיים שנחשבים לשרצים על פי היהדות, בהלכות הכשרות הנוגעות להם ובדרכים לזיהויים ולסילוקם ממזונות שבהם הם יכולים להימצא.  

מומלץ לשלב את הפעילויות בכיתה ד בנושא הלימודי המגוון בטבע- קבוצות ומחלקות של בעלי חיים. 

מספר שעות מומלץ: 2-3 שעות