זמנים ומועדים
חגי תשרי
יחידות הוראה בנושא חגי תשרי
מסימני החג - ראש השנה
פעילויות לראש השנה ברוח STEM
הדבש בשרות האדם
הרימון והתמר בחגי ישראל
ארבעת המינים
הסוכה
מומלץ לשלב את הפעילויות בלימודי מדע וטכנולוגיה בכיתות ד-ה בנושא המרכזי עולם מעשה ידי אדם בציוני הדרך העוסקים בפתרון הטכנולוגי כנותן מענה לצרכים אנושיים וכן בתכנון ובניית מוצר.
להורדת הקובץהשופר ביהדות
— השופר ביהדות
להורדת הקובץ.
תקיעה בשופר בכתל המערבי ערב ראש השנה.
צילם: אבי אוחיון . באדיבות לשכת העיתונות הממשלתית
חנוכה
חג חנוכה
הנחיות בטיחות אש
חנוכיות
הזית
פעילויות נוספות
- פעילויות בנושא האש – כתב זוהר פסטרנק
- צף שוקע – חגיגה של מדע ואומנות לחנוכה – באדיבות בית הספר "אשכולות", בנימינה
טו בשבט
חג האילנות
ט"ו בשבט – חג האילנות
במאה השש עשרה, קיבל ט"ו בשבט את מקומו בלוח המועדים שלנו.
האר"י (ר' יצחק לוריא אשכנזי), איש צפת, עמד ותיקן 'יום אכילת פירות', סמל להשתתפות האדם בשמחת האילנות.
סדר טו בשבט
סדר ט"ו בשבט
פעילות כיתתית חגיגית לכבוד החג – חשוב לקרוא את קובץ המורה, להדפיס חוברות לתלמידים וכן את לוח עונות השנה (אפשר בזוגות).
פורים
פסח
קערת ליל הסדר
קערת ליל הסדר
מומלץ לשלב את יחידת הלימוד בתכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של תלמידי כיתות ד-ובהיקף של 4- 6 שעות.
להורדת הקובץמכות מצרים
יום העצמאות
סמל המדינה
לפניכם פעילויות בנושא "סמל המדינה" שניתן לשלב בתהליכי הוראה למידה לקראת יום – העצמאות.
הפעילויות מאפשרות יצירת חיבור בין השורשים של המסורת היהודית לבין משמעותו הרוחנית והתרבותית של הסמל. מטרות הפעילויות הוא ניתוח המבנה של מנורת שבעת הקנים (שהייתה ההשראה לפיתוח סמל המדינה) בגישת ההנדסה ההפוכה וכן הסתכלות מדעית על צמחים שהצורה והמבנה שלהם מזכירים את המבנה, הצורהוהעיטורים של המנורה.
האוגדן מציג פעילויות לימודיות לבחירה על פי שיקול דעתם של המורים ובהתאם למסגרת הזמן שעומדת לרשותם לשכבות ג-ו.
הזית בחג העצמאות
הסמל הרשמי של מדינת ישראל הוא מנורה בעלת שבעת קנים ומשני צדיה שני ענפי זית.המנורה וענפי הזית לקוחים מחזון הנביא זכריה שראה את "שּׁנֵי הַזֵיתִּים הָאֵלֶה עַל יְמִּין הַמְּנוֹרָה וְעַל שְמאֹלָהּ " , (זכריה ד, יא)
בנבואתו מסמלים ענפי הזית את המלך והכהן הגדול שנמשחו לכהונתם בשמן זית.
ענפי זית מסמלים בסמל המדינה את השלום ואת השאיפה לשלום.
לפניכם פעילויות בנושא "הזית" שניתן לשלב בתהליכי הוראה למידה לקראת יום – העצמאות.
לג בעומר
יחידה העוסקת במדורת ל"ג בעומר
ביחידה זו ניתן למצוא 10 משימות בהקשרים שונים של מנהג הדלקת המדורות במהלך החג: תרבותי, מדעי, בטיחותי וסביבתי.
להורדת הקובץשבועות
חלב ומוצריו
הפעילויות המוצגות ביחידה זו עוסקות במנהג אכילת חלב ומוצריו בחג השבועות. נושא זה מזמן התייחסות להיבטים מדעיים וטכנולוגיים מתוך תכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה, בהקשר חברתי-תרבותי של חג השבועות: מקור המנהג, תכונות החלב, מקורות החלב, הערך התזונתי של חלב, שיטות לייצור חלב, מוצרי חלב ותהליך הייצור שלהם, תעשיית החלב בישראל ועוד. היחידה נועדה להעלות למודעות את סוגיית החלב בהקשר לשימוש שהאדם עושה בבעלי חיים כמשאב טבע, לערכו התזונתי ולתהליכי ייצור של מוצרים שונים מחלב כחומר גלם. מומלץ לשלב את יחידת הלימוד בתכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה של תלמידי כיתות ד-ה בהיקף של 6-4 שעות.
להורדת הקובץ
שבעת המינים
"כִּי ד' אֱלֹקיךָ, מְבִּיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה: אֶרֶץ, נַחֲלֵי מָיִּם עֲיָנתֹ וּתְהמֹתֹ, –
יוצְֹאִּים בַבִּקְעָה וּבָהָר. אֶרֶץ חִּטָה וּשְערָֹה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִּמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶמֶן וּדְבָש – ."
דברים , ח, ז ח
— החיטה
בחג השבועות, בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מביאים מנחה מיוחדת – מנחת ביכורים מהחיטה שמבכירה בתקופה זו של השנה.
"וחג שבועות תעשה לך, ביכורי קציר חיטים"
להורדת הקובץ— השעורה
בפסח, בט"ז בניסן, בזמן שבית המקדש היה קיים היו מביאים מנחה מיוחדת – מנחת העומר השעורים שמבשילים בעונה זו של השנה. הקרבתה פתחה את עונת הקציר של השעורים.
להורדת הקובץ— גפן היין
גפן היין הוא אחד משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל. המרגלים ששלח משה לתור את ארץ כנען הביאו עימם ענבים, רימונים ותאנים כדי להציג את עושרה של הארץ. היין המופק מגפן היין זכה לברכה מיוחדת "בורא פרי הגפן".
להורדת הקובץ— התאנה
התאנה היא אחת משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל. את מצוות הבאת הביכורים (מחג השבועות ועד חג הסוכות) מקיימים בפירות משבעת המינים.
להורדת הקובץ— הרימון
— הזית
להורדת הקובץ— התמר
התמר הוא אחד משבעת המינים שבהם התברכה ארץ ישראל. הדבש המופיע בפסוק הבא משמעו תמר. מן התמר מפיקים דבש תמרים.
להורדת הקובץ
אירועים בתרבות הערבית
הכבש בחג הקורבן - אל-אדחא
— הכבש בחג הקורבן – אל אדחא בסדרה: מדע וטכנולוגיה בחגים.
החומר פותח במרכז הארצי למדע, ספטמבר 2015
הזית בתרבות הערבית
— הזית בתרבות הערבית בסדרה: מדע וטכנולוגיה בחגים.
החומר פותח במרכז הארצי למדע, ספטמבר 2015
לוחות שנה בראי התרבות
לוחות שנה בראי התרבות
הבסיס האסטרונומי של לוחות השנה
הבסיס האסטרונומי של לוחות השנהלוחות שנה מחלקים את הזמן על-פי אירועים אסטרונומיים. מאז ומעולם היו השמש והירח גרמי השמים החשובים ביותר עבור בני-האדם, ולכן לוחות השנה בתרבויות השונות מתבססים על אחד (או יותר) מהמחזורים הבאים:
יממה (זמן הסיבוב של כדור-הארץ סביב צירו) | |
חודש ירחי (זמן הקפת הירח את כדור-הארץ – בערך 29.5 ימים) | |
שנה שמשית (זמן הקפת כדור-הארץ את השמש – קצת יותר מ- 365 ימים) |
הבדלים תרבותיים ודתיים יצרו במקומות שונים ובזמנים שונים לוחות שנה שונים, המבוססים על גרמי שמים שונים: לוח שנה שמשי (כדוגמת הלוח הנוצרי), לוח שנה ירחי (כדוגמת הלוח המוסלמי), ולוח שנה שמשי/ירחי (כדוגמת הלוח העברי והלוח הסיני).
בהמשך פרטים על לוחות השנה הבאים:
לוח השנה העברי, לוח השנה האיסלמי, לוח השנה הנוצרי (הכללי), לוח השנה הסיני, לוח השנה של המאיה
לוח השנה העברי נקבע על-ידי הסנהדרין בערך בשנת 359 לספירת הנוצרים. הוא לוח השנה הרשמי של מדינת ישראל, ויהודים ברחבי העולם משתמשים בו למטרות דתיות.
לוח השנה העברי
מהו המבנה של השנה העברית?
זהו לוח משולב שמשי/ירחי – השנה מותאמת לשנה השמשית (זמן הקפת כדור-הארץ את השמש – קצת יותר מ- 365 ימים), ואילו החודשים מותאמים למחזור הירח (זמן הקפת הירח את כדור-הארץ – בערך 29.5 ימים). כל חודש מתחיל (בערך) ביום הראשון של הירח החדש. התאמה זאת דרושה, מכיוון שהחגים היהודיים קשורים באופן הדוק לעונות השנה, ולכן יש צורך שהחודשים (התאריכים של החגים) יחולו בכל שנה באותה העונה. דוגמה: אילו חג הפסח (אחד משלושת הרגלים) היה מקדים מעט, העלייה לרגל לבית המקדש הייתה מתבטלת, כי הדרכים היו בוציות.
איך שומרים על ההתאמה של החודשים הירחיים לשנה השמשית?
ההתאמה הכפולה (שמש + ירח) אינה משימה קלה, מכיוון שב- 12 חודשים ירחיים חסרים כ-11 ימים בהשוואה לשנה שמשית מלאה אחת. כדי להשלים את החסר, בכל שלוש שנים (בערך) מוסיפים חודש. שנה שנוסף לה חודש היא שנה מעוברת.
מתי מכניסים את החודש הנוסף?
החודש הנוסף הוא תמיד אדר ב'. אם כן, בשנה מעוברת יש 13 חודשים. בשנים רגילות יש 353, 354 או 355 ימים, ובשנים מעוברות – 383, 384 או 385 ימים.
מהו המבנה של החודשים?
מספר הימים בכל חודש מסודר כך: חודש בן 29 ימים, אחריו חודש בן 30 ימים, וחוזר חלילה.שמות החודשים הם: תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב ואלול.
מתי חל ראש השנה העברית?
ראש השנה, המציין את תחילתה של שנה חדשה, חל בתאריך א' בתשרי (היום הראשון בחודש הראשון בלוח).שימו לב: על פי הלוח העברי, היום מתחיל עם שקיעת השמש (או כאשר שלושה כוכבים נגלים בשמים) ולא בחצות הליל.
מתי התחיל מניין השנים?
בלוח העברי השנים נספרות מבריאת העולם, אשר, לשיטתו, אירעה בשנת 3761 לפנה"ס.מהי השנה העברית בשנת 2000 של הלוח הנוצרי? –השנה העברית היא 5761 לספירה (ובגימטרייה: שנת ה' תשס"א).
מהו התאריך לפי הלוח העברי?
רוצים לגלות איזה תאריך עברי חל בתאריך של הלוח הנוצרי? הקישו כאן
לוח השנה האיסלמי
לוח השנה האיסלמי
לוח השנה האסלאמי הוא הלוח הרשמי של מדינות במפרץ הפרסי (בעיקר ערב הסעודית), וגם מוסלמים ברחבי העולם משתמשים בו למטרות דתיות.
מהו המבנה של השנה האסלאמית?
הלוח האסלאמי (שנקרא גם הלוח ההג'רי) מתבסס על מחזור הירח בלבד (זמן הקפת הירח את כדור-הארץ – בערך 29.5 ימים). בשנה יש תמיד 12 חודשים ירחיים בני 29.5 יום בממוצע, כלומר – רק מעט יותר מ-354 ימים. השנה האסלאמית קצרה יותר מהשנה הנוצרית השמשית (שאורכה קצת יותר מ- 365 ימים).
מתי החודש מתחיל?
כל חודש מתחיל כאשר סהר הירח נצפה לראשונה בעיניים, ולכן התאריך המדויק מושפע מגורמים שונים (מזג-אוויר, מיקום הצופה ועוד). שיטה זאת מקשה לדעת מראש את תאריך ההתחלה של חודש כלשהו, וייתכן אף שבמקומות שונים יתחיל החודש בימים שונים. אמנם מדפיסים מראש לוחות שנה, אך הם בגדר הערכה בלבד, והתאריכים בהם משתנים על-פי תצפיות, המתבצעות בתאריך עצמו.
מתי התחיל מניין השנים?
השנים נספרות מאז ההג'רה (ההגירה של הנביא מוחמד אל העיר מדינה), אשר אירעה, כנראה, בשנת 622 לספירת הנוצרים.מהי השנה האסלאמית בשנת 2000 של הלוח הנוצרי? –בשנה זו מתחילה השנה ה-1421 לספירה.
מתי חל ראש השנה ההג'רית?
ראש השנה האסלאמית, המציין את תחילתה של שנה חדשה, חל בתאריך 1 בחודש מוחרם (היום הראשון בחודש הראשון בלוח).1 בחודש מוחרם בשנת 1422 יחול בארץ בתאריך 27.3.2001 בערך (ייתכן שינוי של יום-יומיים).
מתי יופיע הירח?אתרים רבים באינטרנט מביאים תחזית של הופעת הירח במקומות שונים בעולם, כדי להקל על מאמינים מוסלמים לקבוע תאריכים.
לוח השנה הנוצרי
לוח השנה הנוצרי (הלוח הלועזי)
לוח השנה הנוצרי מקובל כיום ברוב ארצות העולם. הוא נקרא גם הלוח הגרגוריאני– על-שם האפיפיור גרגוריו ה-13, שהכניס אותו לשימוש בשנת 1582.
כיצד בנויה השנה הנוצרית?
השנה הנוצרית כוללת 365 ימים, המתאימים בערך לשנה השמשית – הזמן שבו מקיף כדור הארץ את השמש. מכיוון שהשנה השמשית ארוכה יותר בכמה שעות מ- 365 הימים שבלוח, נוצר פער, ההולך וגדל ככל שהשנים עוברות.
איך שומרים על ההתאמה של לוח השנה לשנה השמשית?
בכל 400 שנה יש 97 שנים מעוברות. שנה נוצרית מעוברת היא שנה שיש בה יום אחד נוסף, כלומר – 366 ימים. כל שנה המתחלקת ב-4 היא שנה מעוברת, חוץ משנים המתחלקות ב-100 (אך גם שנים המתחלקות ב-400 הן מעוברות. דוגמה: שנת 2000).
מתי מכניסים את היום הנוסף?
תמיד בחודש פברואר. הסיבה היא שבתקופה הרומאית חגגו את ראש השנה בחודש מארס, וכך חודש פברואר היה החודש האחרון בשנה.
מהו המבנה של החודשים?
השנה מחולקת ל- 12 חודשים, שאורכם שרירותי, כלומר – אין לו כל קשר למצב הירח. הימים מחולקים לקבוצות של 7 הנקראות שבוע.שמות החודשים הם: ינואר, פברואר, מארס, אפריל, מאי, יוני, יולי, אוגוסט, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר, דצמבר.
מתי חל ראש השנה הנוצרית?
ראש השנה, המציין את תחילתה של שנה חדשה, חל בתאריך 1 בינואר (היום הראשון בחודש הראשון בלוח).
מתי התחיל מניין השנים?
הספירה של מניין השנים בלוח הנוצרי מתחילה (בערך) מהולדתו של ישו.
לוח השנה הסיני
לוח השנה הסיני
ראש השנה הסיני הוא החג החשוב ביותר בשנה ליותר מרבע מאוכלוסיית העולם. אמנם, למטרות אזרחיות משתמשים בסין בלוח הנוצרי, אך הלוח הסיני משמש למטרות דתיות, בעיקר לקביעת מועדים של חגים ושל פסטיבלים.
מתי התחיל מניין השנים?
על-פי האגדה לוח השנה הסיני הומצא בשנת 2637 לפנה"ס.
כיצד השנה הסינית נראית?
הלוח הסיני משלב את מחזורי הירח והשמש, ולכן הוא דומה ללוח העברי: בשנה רגילה יש 12 חודשים, ואורכה 353, 354 או 355 ימים; בשנה מעוברת יש 13 חודשים, ואורכה 383, 384 או 385 ימים.
מתי החודש מתחיל?
תחילת כל חודש נקבעת על-פי היום הראשון, שהירח בו "שחור" (כלומר חסר לחלוטין).
כיצד סופרים את השנים?
בניגוד לשאר לוחות השנה, בלוח השנה הסיני השנים אינן ממוספרות בסדר עולה. בלוח זה השנים חוזרות על עצמן בכל 60 שנה, ולכל שנה יש שם (שנת העכבר, שנת השור, שנת הקוף וכדומה). בתקופה זאת מציינים אתשנת הדרקון.
התרבות העתיקה של בני המאיה פרחה לפני יותר מאלף שנים במרכז אמריקה (בימינו: מקסיקו). בין יתר הישגיהם, פיתחו בני המאיה גם לוח שנה מורכב ומדויק להפליא, המשלב שלוש שיטות שונות לקביעת התאריך: הספירה הארוכה, לוח השנה האלוהי (צולקין) ולוח השנה האזרחי (הא'אב). משלוש השיטות, רק להא'אב ישנו קשר ישיר לגרמי השמים, כי הוא מבוסס על אורכה של השנה השמשית.
כיצד נראה התאריך?
תאריך טיפוסי בלוח השנה של בני המאיה נכתב כך: 12.18.16.2.6, 3סימי, 4זוץ
12.18.16.2.6 – תאריך הספירה הארוכה3סימי – תאריך הצולקין4זוץ – תאריך ההא'אב
מה סופרים בספירה הארוכה?
הספירה הארוכה מונה את מספר הימים מאז תחילתו של עידן המאיה.
קין (יום) הוא היחידה הבסיסית בלוח, ובתאריך הוא נכתב במקום האחרון (משמאל לימין – הספרה 6 היא האחרונה בדוגמה שלנו).אם נמשיך מימין לשמאל – הספרה הבאה היא מספר היוניאל (חודש – בכל חודש יש 20 ימים), ואחר-כך: טון(שנה בת 360 ימים או 18 חודשים),
קאטון (בערך 7200 קין, או 20 שנה), ולבסוף – באקטון (בערך 394 שנים, ובדוגמה שלנו – התאריך נמצא בבאקטון ה-12).
מתי התחיל מניין השנים?
הספירה הארוכה החלה בתאריך 13.0.0.0.0. תאריך זה מקביל לשנת 3374 לפנה"ס בלוח השנה הנוצרי. ייתכן, כי בני המאיה האמינו שבתאריך זה נברא העולם.
מה סופרים בצולקין (לוח השנה האלוהי)?
הצולקין מונה את השבועות, והוא מסובך לא פחות: יש בו שילוב של שני אורכי שבוע: הראשון בן 13 ימים (הוא מיוצג בספרות, בדוגמה שלנו: 3), והשני בן 20 ימים (לכל אחד מהם יש שם, בדוגמה שלנו: סימי).
מה סופרים בהא'אב (לוח השנה האזרחי)?
ההא'אב, הלוח האזרחי, כלל 18 חודשים, שהכילו 20 ימים כל אחד, ועוד 5 ימים נפרדים, ובסה"כ: 365 ימים (שנה שמשית אחת, שנקראה: אואייב).חמשת הימים נטולי החודש נודעו כמביאי מזל רע, ומי שנולד ביום כזה, נידון בעיני המאיה לחיים אומללים.